אדם מחפש משמעות מספר אמנם את סיפורו האישי כאדם ששרד את השואה ונחשף, כמו רבים מאלו שהיו שם, לדברים נוראיים וקשים להבנה עד היום, אבל לא רק. כפי שמרמז שמו של הספר הוא לא קל לקריאה כי בנוסף למצבי הקיצון שהוא מתאר כעדות אישית, הוא חושף גם את התורה שפיתח פרנאקל במהלך השואה ואחריה, הלוגותראפיה, הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותראפיה אחרי קודומתיה :הפסיכו אנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר.
ספרו של פראנקל
קריאה בספר חושפת את ההבחנות המדהימות של פרנאקל בדבר הבחירות שיש לאדם במצבים הקשים ביותר והמשמעות שלהן. זהו לא רק ספר ליום השואה, הוא ספר שאין לי ספק שאחזור אליו למרות התיאורים הקשים ולמרות שהוא דורש ריכוז רב, כדי להבין כיצד למצוא את הדרך שלך גם כשהכל נראה אבוד וחסר טעם.
כשהתחלתי לקרוא בספר, הייתי מזועזעת זאנשים במצבים קשים, כמו בזמן טיפולים במחלת הסרטן מצאו בו נחמה. תיאור החיים במחנה בצורה כה מדויקת, ללא דילוג על פרטים קשים ביותר, הייתה לא פשוטה לעיכול אבל ככל שהתקדמתי בקריאה הבנתי שד"ר פראנקל משתמש בכל הקורות אותו כדרך לספק לקוראת ולאנשים בכלל את ההבנה, כיצד למרות הכל, תמיד יכול האדם לחיות את חייו במלואם כל עוד הוא חש שלחייו יש פשר /משמעות. נשמע אולי מעט פשטני אבל להגיע לזה בצורה אמיתית שאכן תהווה השפעה של ממש על המשך החיים הוא ממש אינו דבר של מה בכך. דבריו מבוססים על מחקר והסתכלות מדעית על האדם וחייו גם כאשר לא ברור כלל כיצד היה לשרוד פיזית במצבי הקיצון שנחשף אליהם.
שווה בהחלט להשקיע את המאמץ ולא רק בשביל לקבל פרופרוציות אלא להבין איך ניתן להקטין את הסבל בחיינו ולהפוך אותם לחיים שהיינו רוצים לחיות אותם בשביל המשמעות הפרטית שאנו נמצא בהם.
קריאה בספר חושפת את ההבחנות המדהימות של פרנאקל בדבר הבחירות שיש לאדם במצבים הקשים ביותר והמשמעות שלהן. זהו לא רק ספר ליום השואה, הוא ספר שאין לי ספק שאחזור אליו למרות התיאורים הקשים ולמרות שהוא דורש ריכוז רב, כדי להבין כיצד למצוא את הדרך שלך גם כשהכל נראה אבוד וחסר טעם.
כשהתחלתי לקרוא בספר, הייתי מזועזעת זאנשים במצבים קשים, כמו בזמן טיפולים במחלת הסרטן מצאו בו נחמה. תיאור החיים במחנה בצורה כה מדויקת, ללא דילוג על פרטים קשים ביותר, הייתה לא פשוטה לעיכול אבל ככל שהתקדמתי בקריאה הבנתי שד"ר פראנקל משתמש בכל הקורות אותו כדרך לספק לקוראת ולאנשים בכלל את ההבנה, כיצד למרות הכל, תמיד יכול האדם לחיות את חייו במלואם כל עוד הוא חש שלחייו יש פשר /משמעות. נשמע אולי מעט פשטני אבל להגיע לזה בצורה אמיתית שאכן תהווה השפעה של ממש על המשך החיים הוא ממש אינו דבר של מה בכך. דבריו מבוססים על מחקר והסתכלות מדעית על האדם וחייו גם כאשר לא ברור כלל כיצד היה לשרוד פיזית במצבי הקיצון שנחשף אליהם.
שווה בהחלט להשקיע את המאמץ ולא רק בשביל לקבל פרופרוציות אלא להבין איך ניתן להקטין את הסבל בחיינו ולהפוך אותם לחיים שהיינו רוצים לחיות אותם בשביל המשמעות הפרטית שאנו נמצא בהם.
